Yom Ha'atzmaut (Hebrew: יום העצמאות Yôm hā-‘Aṣmā’ûṯ lit. "Independence Day") is the national day of Israel, commemorating the Israeli Declaration of Independence in 1948. It is celebrated either on the 5th of Iyar, according to the Hebrew calendar, or on one of the preceding or following days, depending on which day of the week this date falls on. Yom Ha'atzmaut is preceded by Yom Hazikaron, the Israeli Fallen Soldiers and Victims of Terrorism Remembrance Day. Yom Ha'atzmaut is founded on the declaration of the establishment of the State of Israel by the Jewish leadership headed by future Prime Minister David Ben-Gurion on 14 May 1948. The mood outside of Ben-Gurion's home just prior to the declaration was joyous:
יום העצמאות הוא חג במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי, ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מיד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת, והתאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות. יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים לצד מנהגים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ואנשים רבים מנצלים אותו לנופש, פיקניקים ומנגלים, טיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.
"The Jews of Palestine ... were dancing because they were about to realize what was one of the most remarkable and inspiring achievements in human history: A people which had been exiled from its homeland two thousand years before, which had endured countless pogroms, expulsions, and persecutions, but which had refused to relinquish its identity—which had, on the contrary, substantially strengthened that identity; a people which only a few years before had been the victim of mankind’s largest single act of mass murder, killing a third of the world’s Jews, that people was returning home as sovereign citizens in their own independent state."
יום העצמאות נקבע כיום חג בחוק יום העצמאות, ה'תש"ט-1949[1], שנחקק על ידי הכנסת הראשונה לקראת מלאת שנה להקמת המדינה ופורסם בספר החוקים ב-13 באפריל 1949. במסגרת הדיונים לחקיקת החוק נקבע שמו של יום זה כיום העצמאות (ולא בשמות 'יום הקוממיות' או 'יום המדינה', ביוזמתו של חבר הכנסת אברהם אלמליח ונוספים), תאריך יום העצמאות נקבע לתאריך העברי של הכרזת המדינה (ולא לתאריך הלועזי), ונקבע שבתון ממלאכה ביום החג[2][3].
